פסק-דין בתיק תא"מ 56310-03-11

1.         בפניי תביעה שהוגשה על ידי התובע לקבלת תשלום עבור דמי שכירות עבור החנות ברחוב הבנים 4 אשדוד (להלן: "המושכר"), עבור חודשים פברואר עד יוני 2011 בסך כולל של 45,588 ש"ח, נכון למועד הגשת בקשת הביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

תחילתה של תביעה זו, בתביעות נפרדות שהוגשו בגין 5 שיקים שלא כובדו, לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. התנגדויות שהוגשו על ידי הנתבעים התקבלו, הדיון בתיקים אוחד והתקיים בפניי.

2.         כללי

בין הצדדים נחתם שכירות להשכרת המושכר ביום 31/5/2009 כאשר ההסכם נחתם למשך 29 חודשים אשר תחילתם ביום 1/7/2009 וסיומם ביום 30/11/2011 עם אופציה לשלוש תקופות נוספות בנות שנה.

דמי השכירות בשנה הראשונה היו בסך של 7790 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק ובשנה השנייה הועמדו על סך של 8170 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק.

על אף האמור, הוסכם שבחמישה חודשים ראשונים ישלמו הנתבעים לתובע סך של 3800 עבור דמי שכירות חודשיים.

לאחר תקופה התברר שבמושכר קיימת גלריה בלתי חוקית ואף הוגש כתב אישום כנגד התובע והנתבעים בגין הגלריה. בעקבות זאת, לא שלמו הנתבעים לתובע דמי שכירות עבור חודשים פברואר עד יוני 2011 ואף הודיעו לו על ביטול ההסכם.

בסופו של יום וחרף ההודעה, לא פונה המושכר ומשכך הגיש התובע תביעה לפינוי מושכר אשר נדונה בפני כבוד השופט גיל דניאל ביום 22/6/2011. במסגרת הדיון הגיעו הצדדים להסכם פשרה לפיו מבלי להודות במי מטענות הצדדים, יפנו הנתבעים את המושכר ביום 15/9/2011. כן הוסכם שישולם לתובע דמי שכירות עבור שליש מחודש יוני 2011 ועד ה- 15/9/2011.

3.         טענות התובע

בתצהירו טען התובע שהשכיר המושכר לנתבעים בהתאם להסכם השכירות וטען שהנתבעים שכרו המושכר לצורך פתיחת עסק למכירת מחשבים , ציוד היקפי וג'אדג'טים במקום.

לטענתו, הפרו נתבעים את הסכם השכירות באי כיבוד השיקים לחודשים פברואר עד יוני 2010 (צריך להיות 2011- הערה שלי- ע.ג) ואף הוסיף וטען שהנתבעים הקימו בניגוד להסכמות ביניהם חוות שרתים בחנות הדורשת בטיחות גבוהה יותר על אף שמטרת השכירות היתה מכירת מחשבים, ציוד היקפי וג'אדג'טים בלבד.

כן טען ששוכר ששכר את החנות לאחר מכן קיבל רשיון עסק ללא בעיות ואף הוסיף כי הציע לנתבעים להשיב לו החזקה בחנות אולם הם סרבו, המשיכו לנהל עסקיהם ולא שלמו דמי שכירות.

4.         טענות הנתבעים

מנגד טענו הנתבעים שדין התביעה כנגדם להידחות. לטענתם, בניגוד להצהרת התובע בהסכם השכירות שם ציין כי אין לרשות עילה לבקש ולקבל צו הריסה למושכר, התברר להם לאחר ביקור מפקח מהעירייה שבמושכר נבנתה גלריה שלא כדין וללא היתר ומדובר במידע חיוני שיש בו בכדי להשפיע על החלטתם באם להתקשר עם התובע בהסכם אם לאו. לטענתם, התובע הסתיר מידע זה מהם והפר חובותיו במהלך ניהול המשא ומתן ביניהם. לטענתם, תקופה קצרה לאחר המעבר הגיע מפקח מעיריית אשדוד לשם בדיקת רשיון העסק ואז נדרשו לבצע מספר פעולות לרבות הסדרת נושא כיבוי האש אולם בסופו של יום, לא קבלו היתר שכן הגלריה במושכר נבנתה שלא כדין. לטענתם, פנו לתובע על מנת שיסדיר העניין אולם לא נענו. משכך, הוגש כנגדם  כתב אישום.

במצב דברים זה, הודיעו הנתבעים לתובע כי הם מבטלים את השיק עבור חודש פברואר 2011, שכן לגרסתם שלמו עבור נכס ללא היתר ולכן נחשבו כעבריינים.

בתגובת התובע להודעתם נדרשו לפנות המושכר וכך גם עשו בסופו של יום. לטענתם, כתוצאה מההפרה נגרמו להם נזקים שכן נאלצו לעזוב המושכר 44 חודשים בטרם סיום ההסכם אשר הוערכו על ידם בסך כולל של 230,462 ש"ח אותם בקשו לקזז מדמי השכירות.

הנתבעים גם הוסיפו וטענו שתשלום עבור שליש חודש יוני 2011 שולם לתובע במסגרת הסדר הפשרה שנערך בתביעת הפינוי בין הצדדים והוא אינו זכאי לתשלום פעם נוספת.

5.         דיון

אין מחלוקת שבמושכר נבנתה גלריה ללא היתר. כך גם לא הוכח שהנתבעים  ידעו כי אין היתר לגלריה. התובע טען בחקירתו שהשכיר לנתבעים חנות ללא הגלריה. ברם טענה זו שעלתה לראשונה במהלך הדיון שהתקיים בפניי דינה להידחות. המדובר בגלריה שנמצאת בתוך המושכר, אומנם טען התובע שהשכיר רק את החנות ללא הגלריה ואף טען שהודיע לנתבעים שלא ישתמשו בגלריה עד לסגירת נושא האישורים, אלא שאין זכר להסכמה שכזו בהסכם השכירות. אף בכתב האישום שצורף לעיוני נרשם שמדובר בתוספת לחנות ולא בבניה נפרדת מהחנות. מה גם שהתובע לא טען מעולם שהנתבעים עשו שימוש בגלריה ללא רשותו ומשכך, המדובר בטענה שאין לקבלה.